כאבים במפרק הלסת (TMJ) – כשכל תנועה הופכת למאמץ

רם דדו D.O. | מטפל מוסמך באוסטאופתיה

לוגו רם דדו אוסטאופת IOA

מפרק הלסת (TMJ) הוא אחד המפרקים העדינים והעמוסים בגוף. אנחנו מפעילים אותו כשאנחנו מדברים, לועסים, בולעים, ולפעמים גם בלילה כשאנחנו מהדקים או חורקים שיניים. כאב במפרק או בשרירי הלעיסה יכול להפוך כל ארוחה או שיחה למאמץ. טיפול אוסתאופתי עדין, יחד עם תרגילים פשוטים לבית, יכול לעזור להפחית כאב ולשפר את תנועת הלסת.

מה זה בעיות במפרק הלסת (TMD)?

"הפרעות במפרק הלסת" (Temporomandibular Disorders, או בקיצור TMD) הוא שם כולל למצבים שגורמים לכאב או להגבלה בשרירי הלעיסה, במפרק עצמו או בדיסק הקטן שבתוכו. זו לא בעיה נדירה:

  • לפי הנחיה קלינית שפורסמה ב-BMJ ב-2023, כאב כרוני מסוג זה הוא הכאב השרירי-שלדי הכרוני השני בשכיחותו אחרי כאבי גב תחתון, ופוגע ב-6% עד 9% מהמבוגרים בעולם.
  • עד כ-30% מהמקרים החריפים עלולים להפוך לכרוניים (שלושה חודשים ומעלה).
  • נשים סובלות מכך יותר מגברים. לפי המכון האמריקאי לחקר הפה והשיניים (NIDCR), השכיחות כפולה בערך אצל נשים, במיוחד בגילאי 35 עד 44.
  • סקירה שיטתית משנת 2021 מצאה שכאשר בודקים את המפרק לפי קריטריונים אבחוניים, כ-31% מהמבוגרים וכ-11% מהילדים והמתבגרים עונים על אבחנה כלשהי של המפרק. השכיחה ביותר היא תזוזה של הדיסק שחוזר למקומו, שלרוב מתבטאת ב"קליק".

החדשות הטובות: לפי NIDCR, רבים מהמקרים חולפים מעצמם תוך זמן קצר.

מהם הסימנים השכיחים?

  • כאב בשרירי הלעיסה או במפרק, בעיקר בפתיחה וסגירה של הפה או בלעיסה
  • נוקשות בלסת, הגבלה בפתיחת הפה או תחושת "נעילה"
  • כאב שמקרין ללחי, לרקה, לאוזן או לצוואר
  • כאבי ראש, בעיקר באזור הרקות
  • "קליקים" או חריקות במפרק שמלווים בכאב

חשוב לדעת: קליק בלסת בלי כאב הוא תופעה שכיחה, נחשב לרוב תקין ואינו דורש טיפול. מה שמעניין אותנו הוא כאב, הגבלה או החמרה.

למה זה קורה?

לפעמים יש סיבה ברורה, כמו מכה בלסת. אבל ברוב המקרים אין גורם אחד. המחקר מצביע על שילוב של כמה גורמים:

  • עומס על שרירי הלעיסה: הידוק לסת או חריקת שיניים, לעיסת מסטיק, כסיסת ציפורניים, לעיסה בצד אחד
  • לחץ נפשי ומתח מתמשך
  • יציבה, מתח בצוואר ובכתפיים
  • רגישות אישית לכאב וגורמים גנטיים

מיתוס נפוץ הוא ש"נשיכה לא נכונה" או יישור שיניים בילדות גורמים לבעיה. לפי NIDCR, המחקר אינו תומך באמונה הזו.

מה המחקר אומר שעוזר?

ב-2023 פרסם צוות בינלאומי בראשות חוקרים מאוניברסיטת מקמאסטר הנחיה קלינית ב-BMJ לטיפול בכאב כרוני של מפרק הלסת. ההנחיה מבוססת על סקירה של מחקרים מבוקרים, והשורה התחתונה שלה ברורה: קודם כול טיפולים שמרניים, לא פולשניים.

מומלץ בתוקף (המלצה חזקה)

  • טיפול ידני: מוביליזציה של המפרק על ידי מטפל, ושחרור ידני של נקודות טריגר בשרירים
  • תרגילי לסת ומתיחות בהדרכה, עם או בלי שחרור ידני
  • תרגילי יציבה בהדרכה
  • טיפול "רגיל" שכולל תרגילים לבית, מתיחות, הסבר והרגעה
  • טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לניהול כאב ומתח

מומלץ בהסתייגות

  • מניפולציה, ומניפולציה בשילוב תרגילי יציבה
  • תרגילי לסת בשילוב מוביליזציה
  • דיקור סיני

לא מומלץ

ההנחיה ממליצה בתוקף שלא לבצע טיפולים בלתי הפיכים, כמו סדים שמשנים את הנשיכה לצמיתות או ניתוח להוצאת הדיסק, ושלא לשלב תרופות אופיואידיות. היא גם ממליצה בהסתייגות נגד שורה של טיפולים, ביניהם סד נשיכה הפיך, זריקות בוטוקס, זריקות סטרואידים, לייזר ו-TENS, בגלל שהתועלת שלהם בכאב כרוני לא הוכחה מספיק. סקירה נוספת משנת 2016, שכללה 48 מחקרים, מצאה שטיפול ידני בלסת ובצוואר, לבד או עם תרגילים, מראה תוצאות מבטיחות. עם זאת, איכות המחקרים הייתה נמוכה וההשפעות קטנות עד בינוניות.

בשורה התחתונה: טיפול ידני ותרגול הם בין הכלים הטובים שיש לנו, אבל אין קסמים. השילוב של טיפול בקליניקה עם תרגול קבוע בבית הוא מה שעושה את ההבדל.

מתי לפנות קודם לרופא או לרופא שיניים?

רוב כאבי הלסת אינם מסוכנים. אבל יש סימנים שמחייבים בדיקה רפואית לפני כל טיפול ידני:

  • כאב בלסת שמופיע במאמץ, יחד עם לחץ בחזה או קוצר נשימה – פנו מיד לחדר מיון
  • מעל גיל 50: כאב ראש חדש בצד אחד, רגישות בקרקפת, כאב בלסת בזמן לעיסה שעובר במנוחה, או הפרעות בראייה
  • חום, נפיחות בפנים או בלסת, או כאב שיניים חזק (חשד לזיהום או מורסה)
  • הגבלה בפתיחת הפה שהולכת ומחמירה, בלי היסטוריה של קליקים
  • שינוי חדש באופן שבו השיניים נסגרות, גוש או נפיחות בפנים או בצוואר
  • ירידה במשקל ללא הסבר, כאב לילי חזק וקבוע
  • חוסר תחושה בפנים, חולשה בשרירי הפנים, שינויים בשמיעה, בראייה או בבליעה
  • כאב שהתחיל אחרי מכה או נפילה

עבודה משותפת עם רופא השיניים

רופא השיניים הוא שותף חשוב. הוא יכול לשלול בעיה בשיניים או בחניכיים, לזהות סימני שחיקה מחריקת שיניים ולהחליט אם יש צורך בצילום או בהפניה למומחה לכאב פנים. אם הותאם לכם סד לילה, אני עובד בתיאום איתו. לפי NIDCR, אם סד גורם לכאב כדאי להפסיק להשתמש בו ולחזור לרופא. לפני כל טיפול בלתי הפיך, כמו שיוף שיניים או ניתוח, מומלץ לקבל חוות דעת שנייה.

איך נראה טיפול בלסת בקליניקה ברעננה?

בטיפול הראשון אני מתחיל בשיחה ובבדיקה: מתי זה התחיל, מה מחמיר ומה מקל, הרגלים בשינה ובעבודה, ובדיקה של הלסת, הצוואר והיציבה. בהמשך הטיפול משלב:

  • טיפול ידני עדין במפרק עצמו, בשרירי הלעיסה ובצוואר, כולל שחרור נקודות טריגר
  • תרגול מותאם לבית: תרגילי פתיחה מבוקרת, מתיחות עדינות ותרגילי יציבה קצרים. אני מאמין שתרגילים צריכים להשתלב בשגרה שלכם, למשל דקה מול המחשב או לפני השינה, כדי שבאמת תעשו אותם. זה הבסיס של השיקום האקטיבי בקליניקה.
  • הרגלים יומיומיים: לשים לב להידוק לסת במהלך היום, להימנע זמנית ממסטיק ומאוכל קשה, חום או קור מקומי, והרגלי הרפיה פשוטים
  • בחלק מהמקרים אני משלב גם דיקור יבש בשרירי הלסת או הצוואר. חשוב לומר בכנות שהראיות לגביו בכאבי לסת מוגבלות יותר מאשר לתרגול ולטיפול ידני, ולכן הוא תוספת ולא הבסיס.

כשמתח נפשי הוא חלק גדול מהתמונה, אני ממליץ לשקול גם ליווי של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שקיבל המלצה חזקה בהנחיה.

הריון, ומה לגבי תינוקות?

בהריון הגוף עובר שינויים ביציבה, ברמת המתח ובשינה, וחלק מהנשים מרגישות יותר מתח בלסת ובצוואר. הטיפול העדין והתרגילים מתאימים גם לתקופה הזו, תמיד בתיאום עם הרופא המטפל. קראו עוד על טיפול אוסתאופתי בהריון. בקליניקה אני מטפל גם בתינוקות, אבל כאבי לסת מהסוג שמתואר כאן שכיחים בעיקר אצל מבוגרים.

דוגמה מהקליניקה: נעילה חלקית של הלסת

גיא, בן 36, הגיע עם קליקים ותחושת נעילה קלה בזמן לעיסה. התברר שהוא מהדק שיניים מול המחשב ובלילה. שילבנו טיפול ידני עדין בלסת ובצוואר, דיקור ממוקד, ושלושה תרגילים קצרים שהוא עשה בהפסקות בעבודה. אחרי סדרת טיפולים הכאב ירד בצורה ברורה והלעיסה חזרה להיות נוחה. כל אחד מגיב אחרת, אבל הסיפור של גיא מראה כמה חשוב השילוב בין הטיפול להרגלים היומיומיים.

שאלות נפוצות

הלסת שלי עושה קליק. זה אומר שאני צריך טיפול?

לא בהכרח. קליק בלי כאב והגבלה הוא שכיח ונחשב לרוב תקין. כדאי להיבדק אם יש כאב, נעילה או החמרה.

האם סד לילה פותר את הבעיה?

סד יכול להגן על השיניים משחיקה, וההחלטה עליו היא של רופא השיניים. לגבי הקלה בכאב כרוני, ההנחיה של BMJ ממליצה בהסתייגות שלא להסתמך על סד הפיך, ובתוקף נגד סד שמשנה את הנשיכה לצמיתות.

כמה טיפולים צריך?

זה משתנה מאדם לאדם. רבים מרגישים שיפור אחרי כמה מפגשים, בתנאי שמתרגלים בבית. אם אין שיפור, נבחן יחד את ההמשך ונפנה לבירור נוסף.

סיכום – תנו ללסת להירגע

כאבים במפרק הלסת שכיחים, ורבים מהם משתפרים. המחקר העדכני תומך בטיפול שמרני: טיפול ידני, תרגילי לסת ויציבה, הסבר והפחתת מתח. מוזמנים לפנות לקליניקה של רם דדו ברעננה, אחוזה 130, בטלפון 054-7879992 או דרך דף צור קשר, לבדיקה ולתוכנית טיפול מותאמת אישית.

המידע במאמר הוא כללי ואינו מחליף בדיקה רפואית.

מקורות

  • Busse JW, Casassus R, Carrasco-Labra A, Durham J, Mock D, et al. Management of chronic pain associated with temporomandibular disorders: a clinical practice guideline. BMJ. 2023;383:e076227. doi:10.1136/bmj-2023-076227
  • Valesan LF, Da-Cas CD, Réus JC, et al. Prevalence of temporomandibular joint disorders: a systematic review and meta-analysis. Clinical Oral Investigations. 2021;25(2):441-453. doi:10.1007/s00784-020-03710-w
  • Armijo-Olivo S, Pitance L, Singh V, Neto F, Thie N, Michelotti A. Effectiveness of manual therapy and therapeutic exercise for temporomandibular disorders: systematic review and meta-analysis. Physical Therapy. 2016;96(1):9-25. PEDro record
  • National Institute of Dental and Craniofacial Research (NIDCR). TMD (Temporomandibular Disorders). nidcr.nih.gov
  • NHS Greater Glasgow and Clyde. TMD: Red flags and serious pathology. Right Decisions, MSK Index, reviewed 2024. rightdecisions.scot.nhs.uk

צרו קשר עם הקליניקה של רם דדו

תמונות מהקליניקה

שאלות ותשובות נפוצות

ברוב המקרים, טיפול אוסטאופתי אינו אמור להיות כואב. הטכניקות הן עדינות ומותאמות למצבו הבריאותי של המטופל. לעיתים ייתכן תחושת אי-נוחות קלה במהלך מניפולציות מסוימות, אך מטרת האוסטאופת היא לעבוד עם הגוף – לא להכאיב לו.

אוסטאופתיה מתאימה לרוב האוכלוסייה – ילדים, מבוגרים, ספורטאים ואנשים מבוגרים כאחד. עם זאת, ישנם מצבים רפואיים מסוימים שבהם יש לנקוט זהירות מיוחדת. לכן, טרם תחילת הטיפול, מתבצע תשאול רפואי מקיף כדי לוודא התאמה.

תחושת השיפור משתנה מאדם לאדם. ישנם מטופלים שמרגישים הקלה מיידית, בעוד שאחרים יחושו שיפור הדרגתי על פני מספר ימים או טיפולים. חשוב לזכור כי האוסטאופתיה פועלת לעידוד הריפוי הטבעי של הגוף ולכן התוצאות מתקבלות באופן מדורג.

לעיתים, לאחר טיפול אוסטאופתי, ייתכנו תסמינים זמניים כמו עייפות, כאבי שרירים קלים או תחושת רפיון – תופעות אלו טבעיות ונפוצות, והן חלק מהתגובה הטבעית של הגוף לתהליך ההתאוששות והאיזון.

עיסוי רפואי מתמקד בשחרור שרירים והרפיית רקמות רכות, בעוד שאוסטאופתיה מתמקדת גם באיזון תפקודי של מערכת השלד, המפרקים, העצבים ואפילו האיברים הפנימיים. האוסטאופת מאבחן את מקור הבעיה ומכוון את הטיפול לפתרון עמוק ומערכתי, ולא רק להקלה סימפטומטית.

כתיבת תגובה