דורבן בכף הרגל – לא מה שחשבתם, ויש פתרון טבעי

דורבן בעקב הוא אחת התלונות הנפוצות ביותר שאני פוגש בקליניקה: כאב חד בעקב, בעיקר בצעדים הראשונים בבוקר או אחרי ישיבה ארוכה. הכאב בדרך כלל משתפר מעט אחרי כמה דקות הליכה, ואז חוזר בסוף יום של עמידה. רבים מגיעים אליי עם צילום רנטגן שמראה "דורבן", ועם תחושה שיש להם עצם שצריך להוריד. החדשות הטובות: ברוב המקרים הדורבן עצמו הוא לא העיקר, ויש הרבה מה לעשות.

אז מה זה בעצם "דורבן"?

דורבן (Heel spur) הוא בליטה גרמית קטנה בחלק התחתון של עצם העקב, במקום שבו מתחברים הפסיה הפלנטרית (רצועת רקמה עבה לאורך כף הרגל) ושרירים קטנים של כף הרגל. מה שגורם לכאב ברוב המקרים הוא לא הבליטה, אלא הרקמה עצמה. לכן בספרות המקצועית מדברים על כאב עקב תחתון או פלנטר פשייטיס (Plantar fasciitis).

סקירה שיטתית של מחקרי הדמיה מצאה שדורבן אכן שכיח יותר אצל אנשים עם כאב עקב כרוני, אבל החוקרים עצמם מציינים שלא הוכח שהדורבן הוא הגורם לכאב. מה שבלט יותר אצל הסובלים מכאב הוא פסיה פלנטרית מעובה: בממוצע בכ-2 מ"מ יותר מאשר אצל אנשים בלי כאב, בבדיקת אולטרסאונד. מחקר מעקב מדנמרק, שליווה 174 מטופלים לאורך כ-10 שנים, מצא שלנוכחות דורבן לא הייתה השפעה על הסיכוי להחלים. במילים פשוטות: רואים דורבן בצילום? זה לא אומר שהוא הבעיה, וזה לא אומר שצריך להסיר אותו.

מי בסיכון?

לפי ההנחיה הקלינית של JOSPT (2023), כאב עקב תחתון שכיח בעיקר בגילאי 40–60, ומופיע גם אצל גברים וגם אצל נשים. גורמי הסיכון העיקריים:

• טווח תנועה מוגבל בקרסול (קושי לכופף את כף הרגל כלפי מעלה), לרוב בגלל שרירי שוק מכווצים
• משקל גוף גבוה, בעיקר אצל מי שאינם ספורטאים
• ריצה, במיוחד אחרי עלייה מהירה בנפח האימונים
• עבודה בעמידה ממושכת, במיוחד על משטח קשה ובנעליים שבולמות זעזועים בצורה גרועה

מהניסיון שלי, לעיתים קרובות יש גם שינוי בשגרה שקדם לכאב: עבודה חדשה, הליכה יחפה על ריצוף בבית, נעליים חדשות, או תקופת הריון שבה משתנים המשקל ומנח הגוף.

האם זה עובר לבד?

אצל רבים כן, אבל לא תמיד מהר. ההנחיה הקלינית מציינת שאנשים סובלים לעיתים קרובות יותר משנה לפני שהם פונים לטיפול. במחקר המעקב מדנמרק, כשנה אחרי תחילת התסמינים כ-80% עדיין סבלו מכאב, ואחרי 10 שנים כ-46% עדיין דיווחו על תסמינים. חשוב לסייג: מדובר במטופלים שהופנו לבית חולים, כלומר מקרים קשים יחסית. עדיין, המסר ברור: כדאי לא לחכות שנים, ולהתחיל טיפול פעיל ומסודר.

מה המחקר אומר שעוזר?

ההנחיה הקלינית האמריקאית העדכנית (JOSPT, 2023) סיכמה את המחקרים ודירגה כל טיפול לפי חוזק הראיות. אלו ההמלצות המרכזיות:

• מתיחות – מתיחה ייעודית של הפסיה הפלנטרית ומתיחה של שרירי השוק. דירוג A (הגבוה ביותר), להקלה בכאב ולשיפור תפקוד בטווח הקצר והארוך.
• טיפול ידני – עבודה על מפרקים ורקמות רכות של הרגל, כדי לשפר תנועה ולהפחית כאב. דירוג A.
• טייפינג – קיבוע כף הרגל בטייפ קשיח או אלסטי, בשילוב טיפולים נוספים, לשיפור בטווח של שבוע עד שישה שבועות. דירוג A.
• סד לילה – למי שסובל בעיקר מכאב בצעדים הראשונים בבוקר, תוכנית של 1–3 חודשים. דירוג A.
• תרגילי חיזוק – תרגול שכולל חיזוק עם התנגדות לשרירי כף הרגל והקרסול. דירוג B.

מדרסים ונעליים

לפי ההנחיה, מדרסים – מוכנים או מותאמים אישית – לא מומלצים כטיפול יחיד, אבל אפשר לשלב אותם עם טיפולים אחרים (דירוג C). סקירה שיטתית ב-British Journal of Sports Medicine, שכללה 20 ניסויים מבוקרים, מצאה שמדרסים לא היו טובים יותר ממדרס "דמה" בהפחתת כאב ובשיפור תפקוד, ושמדרס מותאם אישית לא עדיף על מדרס מוכן. לכן אני לא ממהר לשלוח מטופלים למדרס יקר. לגבי נעליים אין המלצה מחקרית חד-משמעית, אבל בפועל נעל נוחה עם ריפוד טוב בעקב, והימנעות מהליכה יחפה על ריצוף קשה בתקופה הכואבת, עוזרות לרבים להוריד עומס.

מה לגבי דיקור יבש?

בהנחיה הקלינית דיקור יבש לנקודות טריגר בשרירי השוק וכף הרגל קיבל דירוג B. בניסוי מבוקר עם 84 מטופלים, דיקור אמיתי היה טוב יותר מדיקור דמה אחרי שישה שבועות. אבל חשוב לומר ביושר: ההבדל בין הקבוצות היה קטן מהסף שנחשב משמעותי למטופל, ותופעות לוואי חולפות (בעיקר כאב ורגישות במקום הדיקור) הופיעו ב-32% מהטיפולים. לכן דיקור יבש הוא אצלי כלי משלים לפי הצורך, ולא תחליף לתרגול ולמתיחות.

מתי לפנות קודם לרופא?

רוב כאבי העקב אינם מסוכנים, אבל יש מצבים שמצריכים בדיקה רפואית לפני כל טיפול:

• כאב שהתחיל אחרי נפילה או חבלה, או תחושת "פקיעה" פתאומית בכף הרגל
• נפיחות, אודם או חום מקומי, או חום גוף
• כאב חזק גם במנוחה ובלילה
• נימול, עקצוץ או שריפה בכף הרגל (ייתכן מעורבות של עצב)
• כאב בשני העקבים יחד עם כאבים או נפיחות במפרקים אחרים
• סוכרת עם שינויים בתחושה או פצעים בכף הרגל

טיפול אוסטאופתי בדורבן – איך זה עובד בקליניקה ברעננה

בקליניקה ברעננה אני מתחיל בבדיקה מסודרת: איפה בדיוק כואב, מה מחמיר ומה מקל, ואיך נראית התנועה של כף הרגל, הקרסול, הברך והאגן. אני בודק במיוחד את טווח התנועה בקרסול ואת הגמישות של שרירי השוק, כי אלה גורמי סיכון מוכרים. טיפול אוסטאופתי כולל מגע ידני עדין, שחרור רקמות רכות ושיפור תנועה במפרקי כף הרגל והקרסול, ולפי הצורך טייפינג או דיקור יבש.

אבל החלק החשוב ביותר קורה בבית. כל מטופל מקבל תוכנית קצרה של מתיחות ותרגילי חיזוק, מותאמת לשגרה שלו: מתיחה של כף הרגל לפני שקמים מהמיטה, מתיחת שוק ליד הכיור, חיזוק קצר בזמן צחצוח שיניים. זו הגישה של שיקום אקטיבי – תרגול קצר שנכנס לחיים, ולא עוד משימה שנשכחת.

בנשים בהריון משתנים המשקל ומנח הגוף, וכאבי כף רגל ועקב שכיחים. במקרים כאלה אני מתאים את הטכניקות ואת התרגול לשלב ההריון. אפשר לקרוא עוד על טיפול אוסטאופתי בהריון. כאבי עקב וכף רגל אצל ילדים הם נושא אחר לגמרי, שעליו כתבתי בעמוד אוסטאופתיה לתינוקות.

דוגמה: מטופלת עם כאב כרוני בעקב

ורד, בת 45, הגיעה עם אבחנה של דורבן בכף הרגל, אחרי תקופה של תרופות וזריקות. בבדיקה מצאתי שרירי שוק מכווצים, טווח תנועה מוגבל בקרסול וחוסר איזון בין שתי הרגליים. שילבנו טיפול ידני עם תוכנית מתיחות וחיזוק קצרה שהיא עשתה בבית כל יום. אחרי 5 טיפולים הכאב ירד משמעותית, והיא חזרה ללכת בנוחות. לא כל מקרה מתקדם באותו קצב, אבל התמדה בתרגול היא כמעט תמיד מה שעושה את ההבדל.

שאלות נפוצות

האם צריך לנתח או "להוריד" את הדורבן?

ברוב המקרים לא. הדורבן עצמו לרוב אינו מקור הכאב, ולנוכחותו לא נמצאה השפעה על הסיכוי להחלים. טיפול שמרני – מתיחות, חיזוק, הפחתת עומס וטיפול ידני – הוא הצעד הראשון.

תוך כמה זמן מרגישים שיפור?

רבים מרגישים שינוי ראשון תוך כמה שבועות של תרגול קבוע. ההחלמה המלאה יכולה לקחת חודשים, ולכן חשוב להתמיד בתרגילים גם כשהכאב כבר יורד.

האם מותר להמשיך ללכת ולהתאמן?

בדרך כלל כן, עם התאמת עומס. לא צריך מנוחה מוחלטת, אבל כדאי להפחית זמנית פעילויות שמחמירות את הכאב בצורה ברורה, ולחזור אליהן בהדרגה.

סיכום – חזרה להליכה נוחה

כאב בעקב, גם כשיש "דורבן" בצילום, הוא בעיה שאפשר לטפל בה בלי ניתוח וברוב המקרים גם בלי זריקות. מה שהמחקר תומך בו הכי חזק הוא מתיחות, טיפול ידני, טייפינג ותרגילי חיזוק – בדיוק הכלים שאני משלב בטיפול.

סובלים מכאב בעקב? מוזמנים לפנות לקליניקה ברעננה לקביעת פגישה, ולהתחיל את הדרך להליכה קלה ונוחה יותר.

המידע במאמר הוא כללי ואינו מחליף בדיקה רפואית.

מקורות

• Koc TA, Bise CG, Neville C, Carreira D, Martin RL, McDonough CM. Heel Pain – Plantar Fasciitis: Revision 2023. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy. 2023;53(12):CPG1–CPG39. doi:10.2519/jospt.2023.0303
• McMillan AM, Landorf KB, Barrett JT, Menz HB, Bird AR. Diagnostic imaging for chronic plantar heel pain: a systematic review and meta-analysis. Journal of Foot and Ankle Research. 2009;2:32. doi:10.1186/1757-1146-2-32
• Hansen L, Krogh TP, Ellingsen T, Bolvig L, Fredberg U. Long-Term Prognosis of Plantar Fasciitis: A 5- to 15-Year Follow-up Study of 174 Patients With Ultrasound Examination. Orthopaedic Journal of Sports Medicine. 2018;6(3):2325967118757983. doi:10.1177/2325967118757983
• Rasenberg N, Riel H, Rathleff MS, Bierma-Zeinstra SMA, van Middelkoop M. Efficacy of foot orthoses for the treatment of plantar heel pain: a systematic review and meta-analysis. British Journal of Sports Medicine. 2018. doi:10.1136/bjsports-2017-097892
• Cotchett MP, Munteanu SE, Landorf KB. Effectiveness of trigger point dry needling for plantar heel pain: a randomized controlled trial. Physical Therapy. 2014;94(8):1083–1094. doi:10.2522/ptj.20130255